אובדן כושר עבודה תעסוקתי

מצבי אובדן כושר העבודה כתוצאה ממחלה ו/או תאונה (במקרה של תאונת עבודה), מאפשרים לעובד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לצרכי קבלת דמי פגיעה המשולמים לעובד למשך 90 יום מיום האירוע אשר הוביל לאובדן כושר העבודה, כאשר גובה דמי הפגיעה הם עד 75% משכרו היומי של העובד בהתבסס על חישובי שכר משלושת החודשים שקדמו לאירוע אשר הוביל לאובדן כושר העבודה. 

במקרים אלו, חשוב לציין שהזכאות לתשלום דמי פגיעה כפופה לתנאים הבאים: 

• המבוטח הוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי
• המבוטח אינו בעל יכולת להמשיך לעבוד בעבודתו או בכל סוג של עבודה אחרת במהלך תקופת הזכאות 
• המבוטח קיבל אישור רפואי לכך שהוא אינו כשיר לעבודה 

בכל אותם מקרים בהם העובד מתמודד עם אובדן כושר עבודה גם לאחר התקופה המרבית לקבלת דמי פגיעה (90 יום) עומדת לרשותו האפשרות להגשת תביעת לנכות מהעבודה והגשת נכה נזקק לצורך קבלת 75% מהשכר, כאשר במקרה של מחלה מגיש המבוטח תביעה לנכות כללית לצרכי קבלת קצבת אי כושר השתכרות. 

במקרה של תאונת עבודה חשוב לציין שהגשת התביעה מתאפשרת אך ורק למבוטחים שהוכחו זכאים לקבלת דמי פגיעה, כאשר התביעה נעשית באמצעות טופס תביעה ייעודי אליו יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים. במקרה של מחלה ניתן להגיש תביעה לנכות כללית גם ללא צורך בהכרה הנדרשת לצרכי קבלת דמי פגיעה. 

לאחר בדיקת מסמכי התביעה, המבוטח יידרש להתייצב בפני וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי וזאת לצרכי קביעת שיעור הנכות, כאשר רק נכות בשיעור של 50% ואילך תזכה את המבוטח בקבלת קצבת אי כושר השתכרות בשיעור שנקבע על פי וועדת דרגת אי כושר השתכרות מטעם המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, חשוב לציין שגם בעלי נכות בשיעור של 40% כאשר אחד מהליקויים הוא בשיעור של 25% יהיו זכאים להגשת תביעה לקבלת קצבת אי כושר השתכרות. 

מבוטח שנקבעה לגביו דרגת אי כושר בשיעור של 75% ומעלה לצמיתות (נכות קבועה) יהא זכאי לקבלת קצבה מלאה ומצבו יוגדר כמצב של אובדן כושר עבודה הנותר לצמיתות, וזאת למעט מקרים בהם מצבו הרפואי ישתפר במהלך הזמן ויאפשר לו לעבוד במשרה עם היקף שעות מצומצם. במקרים אלו, המבוטח יוכר כבעל אובדן עבודה תעסוקתי חלקי.