עמוד הבית » מחלת מקצוע » ירידה בשמיעה וטנטון
ירידה בשמיעה וטנטון
ירידה בשמיעה וטנטון הנגרמים מחשיפה ממושכת לרעש מזיק בעבודה עשויים להיות מוכרים כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי. ההכרה מחייבת שני תנאים מצטברים: עבודה בסביבת רעש של 85 דציבל ומעלה, וירידה בשמיעה של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. חשוב להגיש תביעה תוך שנה מהרגע שתועד ליקוי השמיעה לראשונה ברשומה הרפואית.
במאמר הבא נסקור מספר נושאים חשובים:
ירידה בשמיעה וטנטון מהעבודה - מה מגיע לכם מביטוח לאומי?
אחת הפגיעות הנפוצות בקרב אנשי מקצוע בתעשייה היא ירידה בשמיעה וטנטון, אשר לרוב מתרחשים כתוצאה מטראומה וחשיפה לרעש מזיק ולא מבוקר במהלך העבודה. חשיפה לרעש מסוג זה שנמשכת מדי יום במשך שנים עלולה לגרום לירידה הדרגתית ברמת השמיעה ולליקויים נוספים כמו טנטון, דבר שפוגע משמעותית באיכות החיים של הנפגע.
מה שאנשים רבים אינם יודעים הוא שהחוק הישראלי מכיר בפגיעות אלה כמחלת מקצוע, ועובדים שהוכיחו קשר בין עבודתם לבין הפגיעה עשויים לקבל פיצוי כספי, קצבה חודשית ומימון טיפולים מהמוסד לביטוח לאומי.
מהם ירידה בשמיעה וטנטון?
ירידה בשמיעה תעסוקתית היא פגיעה בתאי השמיעה בעקבות חשיפה ממושכת לרמות רעש מזיקות במקום העבודה. הפגיעה מצטברת לאורך שנים ולרוב מתגלה בשלב מאוחר, כשהנזק כבר בלתי הפיך.
טנטון הוא תחושה של רעש, צפצוף או צלצול באוזניים ללא גירוי חיצוני. הוא נובע ממגוון הפרעות אפשריות ולרוב מופיע יחד עם ירידה בשמיעה כאשר שתי התופעות נגרמו מאותו מקור. הטנטון עלול להופיע ללא אזהרה, ופעמים רבות אנשים מתעוררים בבוקר ומרגישים את הרעש המשונה בלי מקור חיצוני שניתן לזהות.
התופעה שכיחה בעיקר באוכלוסייה בגילאי 50 עד 70, אך בישראל היא נפוצה גם בגילים צעירים יותר כתוצאה מחשיפה מרובה לרעש בעבודה ומהמציאות הביטחונית של מלחמות, מבצעים ואזעקות.
כיצד ירידה בשמיעה וטנטון פוגעים בחיי היומיום?
ירידה בשמיעה מהעבודה פוגעת קשות באיכות החיים. עובד שנפגעה שמיעתו עשוי לפתח קריאת שפתיים כהרגל, לשאול פעמים רבות מה, להגביר את עוצמת הטלוויזיה או הרדיו, ולהיראות כאילו הוא מתעלם מקריאות סביבתו. הדבר עלול להוביל לקושי חברתי ולמתח ביחסים עם הסביבה.
טנטון פוגע גם הוא בצורה משמעותית. עובד הסובל מטנטון מתעורר פעמים רבות בלילה, חווה תחושת אי נוחות במקומות שקטים, מתקשה להירדם ללא רדיו או טלוויזיה ברקע, ומתקשה להתרכז. שני המצבים יחד יוצרים לחץ רגשי ופיזי כבד שמשפיע על כושר העבודה ועל איכות החיים הכללית.
אילו עובדים חשופים לירידה בשמיעה כמחלת מקצוע?
כל עובד החשוף לרעש מתמיד בסביבת עבודתו נמצא בסיכון לפתח פגיעה בשמיעה וטנטון. הקבוצות העיקריות בסיכון הן עובדים במפעלים ובתעשייה, חיילים, שוטרים ואנשי קבע החשופים לרעש, עובדי בניין, חשמלאים, אינסטלטורים, עובדי עבודות עפר, מכונאים, פחחים, נגרים, מסגרים ועובדי דפוס.
מה צריך להוכיח כדי לקבל הכרה בירידת שמיעה כמחלת מקצוע?
להכרה בירידת שמיעה כמחלת מקצוע, לפי סעיף 7 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי, יש להוכיח שני תנאים מצטברים.
תנאי ראשון: עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של 85 דציבל לפחות. הרעש המזיק מוגדר בתקנות הבטיחות בעבודה כרעש שמפלסו עולה על הערכים המותרים ועלול לגרום לנזק בריאותי.
תנאי שני: ירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הדיבור. שני התנאים חייבים להתקיים יחד. עמידה בתנאי ה-85 דציבל בלבד אינה מספיקה.
חשוב לדעת: גם מי שחשוף לרעש נמוך מ-85 דציבל אינו מאבד בהכרח את הזכאות. קיים מסלול חלופי של מיקרוטראומה, קשה יותר להוכחה, שבו נטל ההוכחה נופל על התובע. מומלץ לבדוק את הנסיבות הספציפיות לפני ויתור על הגשת תביעה.
מה התנאים הספציפיים להכרה בטנטון כפגיעת עבודה?
הכרה בטנטון כפגיעת עבודה מחייבת מספר תנאים מצטברים, בנוסף לתנאים של ירידת השמיעה.
ראשית, ירידה בשמיעה בשיעור 20 דציבל בתדרי הדיבור וכן ירידה בשמיעה בתדרים הגבוהים בשיעור 25 דציבל לפחות בכל אוזן. שנית, הטנטון חייב להיות מתועד ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בסביבת הרעש. שלישית, הפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה הרפואית.
אי עמידה בתנאים אלה עלולה לגרום לדחיית תביעת הטנטון על הסף, גם כאשר תביעת ירידת השמיעה עצמה מתקבלת. לכן, תיעוד מוקדם ומתמשך אצל רופא אא”ג הוא קריטי.
נקודה חשובה לגבי תוספת נכות בגין טנטון
מי שסובל מטנטון קבוע עם ירידה מוכחת בשמיעה בתדרים הגבוהים עשוי להיות זכאי לתוספת של 10% נכות מעבודה. תוספת זו משמעותית כי היא יכולה להיות ההבדל בין קבלת מענק חד-פעמי לבין קבלת קצבה חודשית קבועה. זוהי זכות שאנשים רבים מפספסים בשל אי-ידיעה.
מה המועד האחרון להגשת תביעה?
יש להגיש תביעה תוך שנה מהיום שבו תועד ליקוי השמיעה לראשונה ברשומה הרפואית, או מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה, לפי המוקדם מביניהם.
הדגשה חשובה: הוועדה הרפואית יכולה לקבוע מועד מוקדם יותר ממה שהעובד חשב, גם ללא תיעוד ישיר שלו. כלומר, מי שהתלונן בעבר על קשיי שמיעה אפילו בצורה לא פורמלית, עלול לגלות שהשנה כבר חלפה לדעת הוועדה. לכן ברגע שמתגלה פגיעה בשמיעה, חשוב לפעול מיידית ולא לדחות.
אילו ערוצי תביעה עומדים לעובד שנפגעה שמיעתו?
מעבר לתביעה לביטוח לאומי, לעובד שנפגעה שמיעתו עומדים ערוצים נוספים שכדאי לבחון.
ערוץ ראשון הוא תביעה לביטוח לאומי להכרה בירידת השמיעה כמחלת מקצוע. המועד להגשה הוא שנה מתיעוד הפגיעה.
ערוץ שני הוא תביעת ביטוח פרטי. אם לעובד יש פוליסת ביטוח בריאות, אובדן כושר עבודה או פוליסה אחרת שמכסה נזקי שמיעה, ניתן להגיש תביעה נגד חברת הביטוח. המועד לתביעה זו הוא שלוש שנים ולא שנה.
ערוץ שלישי הוא תביעת פיצויים נגד המעסיק בגין התרשלות בהגנה על העובד מפני נזקי הרעש. קיימים יחסי גומלין בין סכומי הפיצוי מביטוח לאומי לבין הפיצוי מהמעסיק, ולכן מומלץ לבדוק את שני הערוצים יחד.
איך מגישים תביעה לביטוח לאומי על ירידה בשמיעה וטנטון?
הגשת תביעה על מחלת מקצוע בגין פגיעה בשמיעה דורשת פעולה מסודרת בסדר הנכון.
שלב 1 – בדיקת שמיעה אצל אודיולוג ומומחה אא”ג: יש לקבל בדיקת שמיעה מקיפה הכוללת אודיוגרם ואבחנה בכתב. הבדיקה חייבת לכלול מדידה בתדירויות הדיבור ובתדרים הגבוהים. ככל שהתיעוד הרפואי מוקדם ומפורט יותר, כך גדלים הסיכויים להכרה.
שלב 2 -פנייה לרופא תעסוקתי: הרופא התעסוקתי בוחן את תנאי העבודה ומפיק חוות דעת כתובה על הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הפגיעה בשמיעה. זהו המסמך הקריטי ביותר בתהליך.
שלב 3 -ריכוז תיעוד רפואי מלא: יש לאסוף את כל האבחנות, בדיקות השמיעה, תיעודים מביקורים אצל רופאים ואישורים על אופי ותנאי העבודה, כולל שנות הוותק ורמות הרעש.
שלב 4 – הגשת תביעה לביטוח לאומי: הגשת תביעה להכרה במחלת מקצוע בסניף ביטוח לאומי הרלוונטי, בצירוף כל התיעוד הרפואי וחוות הדעת התעסוקתית. חשוב לפעול לפני תום שנה מהרגע שתועד ליקוי השמיעה לראשונה ברשומה הרפואית.
שלב 5 – ועדה רפואית: ביטוח לאומי יזמן ועדה רפואית שתבחן את מצב השמיעה ותקבע את אחוזי הנכות. הכנה מקצועית לוועדה היא שלב קריטי שמשפיע ישירות על הפיצוי. חשוב להציג את מלוא הממצאים כולל תיעוד הטנטון לצורך בדיקת הזכאות לתוספת הנכות.
שלב 6 – ערעור אם נדרש: אם הוועדה דחתה את התביעה או קבעה אחוז נמוך מהמצופה, ניתן לערער תוך 60 יום מקבלת ההחלטה.
מה הפיצוי הכספי שמגיע ממחלת מקצוע בגין שמיעה?
מי שהוכר כנפגע מחלת מקצוע בגין ירידה בשמיעה וטנטון עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה חודשית, מענק חד פעמי במקרים של נכות חלקית נמוכה, מימון טיפולים רפואיים ושיקומיים על ידי ביטוח לאומי לרבות מכשירי שמיעה, ופיצוי על אובדן כושר עבודה בתקופת הטיפול.
מי שנקבעה לו נכות צמיתה של 20% ומעלה זכאי לקצבה חודשית קבועה. מי שנקבעה לו נכות של 9% עד 19.99% זכאי למענק חד פעמי. מתחת ל-9% לא מגיע פיצוי כספי. מי שסובל מטנטון קבוע עשוי לקבל תוספת של 10% נכות שיכולה לשנות את סוג הפיצוי לטובה.
ירידה בשמיעה וטנטון - כיצד זכות ויוזמה מסייעת?
זכות ויוזמה צברו ניסיון רב בסיוע בליווי תובעים בגין פגיעה בשמיעה וטנטון מהעבודה. הצוות מסייע לעבור את תהליך ההכרה במחלת מקצוע תוך בניית תיק רפואי מקיף עם אישורים מרופאים מומחים, סיוע לוועדות רפואיות בסניף הספציפי שלכם ומעקב צמוד עד לקבלת ההכרה ללא סחבת מיותרת.
אל תוותרו על זכויותיכם! אם אתם סובלים מבעיה רפואית שנגרמה עקב עבודתכם, יתכן ומגיע לכם פיצוי כספי!
שימו לב! במקרה של מחלות מקצוע אנו מסייעים למשתכרים החל מ-6,000 ש"ח בחודש (שכירים ועצמאיים)
לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות, יש למלא את הפרטים הבאים:
הפגישות נעשות עם סוכן אצלכם בסלון או באונליין בלי צורך לצאת מהבית.
או התקשרו: 072-3954544
*אנו נחזור אליך בעניין סיוע במימוש זכויותיך הרפואיות בתחומים שונים
*הייעוץ אינו משפטי
שאלות ותשובות - ירידה בשמיעה וטנטון מהעבודה
האם כל עובד שסובל מטנטון זכאי לפיצוי מביטוח לאומי?
לא בהכרח. הזכאות מחייבת הוכחה שהטנטון נגרם מחשיפה ממושכת לרעש מזיק של 85 דציבל ומעלה בעבודה, ושהירידה בשמיעה עומדת בסף הנדרש. בנוסף, הטנטון חייב להיות מתועד ברשומה הרפואית לפני סיום החשיפה לרעש. טנטון שנגרם מגורמים אחרים כמו מחלה ויראלית או לחץ נפשי אינו מזכה בהכרה כמחלת מקצוע.
אני עובד בניין שסובל מירידה בשמיעה - האם מגיע לי פיצוי?
ייתכן ומגיע לכם. עובדי בניין נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפגיעה בשמיעה מחשיפה לרעש מכשירים, מסורים וציוד כבד. אם עבדתם בסביבת רעש של 85 דציבל ומעלה לאורך שנים וקיימת ירידה של 20 דציבל לפחות בכל אוזן, ניתן לבסס את הקשר הסיבתי לתביעה.
כמה זמן יש לי להגיש תביעה לאחר שנתגלתה הפגיעה?
יש להגיש תביעה תוך שנה מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה הרפואית. חשוב לדעת שהוועדה הרפואית יכולה לקבוע מועד מוקדם יותר ממה שחשבתם, גם ללא תיעוד פורמלי ישיר. לכן חשוב מאוד לפעול מיידית עם קבלת כל אבחנה הקשורה לשמיעה.
מה תפקיד הרופא התעסוקתי בתביעה?
הרופא התעסוקתי בוחן את תנאי העבודה ומפיק חוות דעת כתובה המאשרת את הקשר בין העבודה לבין הפגיעה בשמיעה. ביטוח לאומי נותן משקל רב לחוות דעת זו, ולכן מדובר במסמך הקריטי ביותר בתהליך.
ביטוח לאומי דחה את תביעתי - האם אפשר לערער?
כן. ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית תוך 60 יום מקבלת ההחלטה. ערעורים המוגשים עם חוות דעת רפואית מחוזקת ותיעוד מפורט מצליחים לשנות את ההחלטה במקרים רבים. דחייה ראשונית אינה סוף הדרך.
האם יש מסלולי פיצוי נוספים מלבד ביטוח לאומי?
כן. מעבר לתביעה לביטוח לאומי, ניתן לבחון תביעת ביטוח פרטי אם קיימת פוליסה רלוונטית, תוך שלוש שנים ממועד הפגיעה. ניתן גם לבחון תביעת פיצויים נגד המעסיק בגין התרשלות בהגנה על העובד מפני נזקי הרעש. מומלץ לבדוק את שלוש האפשרויות יחד.